קבורה לא יהודית וקבורה לחסרי דת: מי אחראי ומה עושים

מי דואג לקבורת נפטר שאינו יהודי או נפטר ללא דת רשומה, ומה עושים כשאין ביישוב גוף קבורה מתאים?

הזכות לדמי קבורה חלה גם בקבורה לא יהודית: הנוסח הרשמי מדבר על כל אדם שנפטר בארץ ונקבר בה, ואינו מגביל אותה לדת מסוימת. כשהקבורה בידי חברה קדישא או גוף מורשה שחתם על הסכם עם הביטוח הלאומי, הוא משלם לגוף ישירות ולא ייגבה תשלום מהמשפחה בעד הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה. כשאין ביישוב גוף מורשה לקבורת נפטרים שאינם יהודים, מגישים תביעה אישית בסניף עם רישיון קבורה מקורי.

משתתפים בצערכם. אם הגעתם לכאן כדי לברר על קבורה לא יהודית, או על קבורה של מי שרשום ללא דת במרשם האוכלוסין, ריכזנו כאן מה קובע הביטוח הלאומי לגבי הזכות לדמי קבורה, מי יכול לקבור נפטר שאינו יהודי, ומה עושים כשאין ביישוב גוף קבורה מתאים לדתו של הנפטר. לצד העובדות על הזכויות והנהלים מופיעה הפניה למקור הרשמי, שאפשר לבדוק בעצמכם.

הזכות לדמי קבורה חלה על כל אדם שנפטר ונקבר בארץ

לפי הביטוח הלאומי, ההוצאות הכרוכות בקבורה ובשירותים המקובלים בקשר לקבורה מכוסות עבור כל אדם שנפטר בארץ ונקבר בה1. העמוד הרשמי מדבר על "כל אדם" ואינו מגביל אותה לדת מסוימת.

הנוסח באתר הביטוח הלאומי:

לא ייגבה כל תשלום ממשפחת הנפטר בעד הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה.2

את התשלום עצמו מעביר הביטוח הלאומי ישירות לחברה קדישא או לגוף קבורה אחר שהורשה כדין וחתם עמו על הסכם3. כשאין ביישוב גוף מורשה לקבורת נפטרים שאינם יהודים, המסלול שונה. את המסלול הזה, ואת הליווי המנהלי בתשלום, שהוא נפרד מכל זה, נפרט בהמשך העמוד.

מה מגיע בלי תשלום לפי חוק
מהחינם לפי חוקאצלנו (בתשלום)הערה
קבורה ושירותים מקובלים בקשר לקבורהלא ייגבה תשלום ממשפחת הנפטר עבור הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה2—כשאין ביישוב גוף מורשה לקבורת נפטרים שאינם יהודים, אפשר לתבוע את ההוצאות בתביעה אישית לביטוח הלאומי, כמפורט בהמשך העמוד
פינוי הנפטר ממקום הפטירה לשמירה בקירורבתנאי שיישוב הפטירה ויישוב בית העלמין בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה: בשעות העבודה על ידי חברת הקבורה, ואחריהן דרך מוקד פינוי הנפטרים של המשרד לשירותי דת *01209—העמוד הרשמי מתאר את השירותים שחברה קדישא חייבת לתת; לא מצאנו פירוט נפרד לגבי גוף קבורה לא יהודי – כדאי לוודא מול גוף הקבורה
העברת הנפטר מבית החולים למקום הקבורהבלי תשלום, כשבית החולים ומקום הקבורה נמצאים בתחום אותה רשות מקומית שבה פועלת חברת הקבורה8—יש מקרה נוסף שבו ההעברה בלי תשלום, בשורה הבאה. במקרים אחרים כדאי לברר את התשלום מול חברת הקבורה
העברה מבית החולים הקרוב ביותר, כשאין בית חולים ברשות המקומית של הנפטרבלי תשלום, בתנאי שבית החולים הוא הקרוב ביותר שנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר10—

מי קובר נפטר שאינו יהודי – חברה קדישא או גוף קבורה מורשה אחר

חברה קדישא אינה הגוף היחיד שהביטוח הלאומי משלם לו על קבורה: דמי הקבורה מועברים ישירות גם לכל גוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה וחתם על הסכם עם הביטוח הלאומי בעניין3. הביטוח הלאומי אף מזכיר במפורש גוף או חברה המורשים כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים4.

קבורה מוסלמית, נוצרית ודרוזית: מה מפורסם ומה כדאי לברר

בעמודים הרשמיים שבדקנו לא מצאנו רשימה של גופי קבורה לפי דת. מה שכן מפורסם, לפי כל אחת מהקבורות:

  • קבורה מוסלמית: הביטוח הלאומי מזכיר קבורה מוסלמית כדוגמה לבית עלמין לפי השקפת הנפטר. מי שנפטר בבית חולים ואין ביישוב מגוריו בית עלמין כזה זכאי להיקבר ביישוב שבו נמצא בית החולים6. על המנהגים ועל הגוף שמטפל בקבורה ביישוב שלכם כדאי לשאול את אנשי הדת של הקהילה.
  • קבורה נוצרית: גם קבורה נוצרית מופיעה באותו כלל, כך שהיעדר בית עלמין נוצרי ביישוב המגורים מאפשר קבורה ביישוב שבו נמצא בית החולים6. את הפרטים המעשיים כדאי לברר מול הכנסייה או הקהילה.
  • קבורה דרוזית: בעמודים הרשמיים שבדקנו לא מצאנו התייחסות נפרדת לקבורה דרוזית. הזכות לדמי קבורה חלה על כל מי שנפטר בארץ ונקבר בה1, ועל המנהגים ועל הגוף המטפל ביישוב מומלץ לשאול את אנשי הדת של העדה.

קבורה לחסרי דת: נפטר ללא דת רשומה במרשם האוכלוסין

לצד קבורה לא יהודית, יש גם קבורה לחסרי דת – כלומר קבורה של מי שבמרשם האוכלוסין אין לו דת רשומה. בעמוד של הביטוח הלאומי לא מצאנו הבחנה נפרדת לחסרי דת. כפי שראינו למעלה, העמוד הרשמי מדבר על "כל אדם" שנפטר בארץ ונקבר בה, ואינו מגביל אותה לדת מסוימת1.

גם הליך נפרד לנפטר ללא דת רשומה לא מצאנו מפורסם, ולכן מומלץ לברר בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.

חשוב להבחין: החלק הזה עוסק ברישום, כלומר במה שקורה כשבמרשם האוכלוסין לא רשומה דת. הוא לא עוסק בהשקפת עולם או בסוג הטקס: טקס שאינו דתי, או קבורה שנבחרה לפי השקפה, הם נושא של קבורה אזרחית או חילונית. (קבורה אזרחית: מה זה ולמי מתאים) קבורה חילונית: ההבדלים מקבורה אזרחית

מה עושים כשאין ביישוב גוף קבורה מתאים לדת הנפטר

לפעמים הנפטר אינו יהודי, וביישוב שבו הוא נקבר אין גוף או חברה שהורשו כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים. לביטוח הלאומי יש הליך מוגדר בדיוק למקרה הזה:

נפטר שאינו יהודי שהובא לקבורה ביישוב, שאין בו גוף או חברה המורשית כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים – כדי לקבל את הוצאות הקבורה עבורו, יש להגיש תביעה אישית לדמי קבורה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים… לתביעה יש לצרף רישיון קבורה מקורי.4

כלומר, גם בלי גוף מורשה ביישוב, המשפחה יכולה לתבוע את הוצאות הקבורה בפנייה ישירה לביטוח הלאומי. העמוד הרשמי לא מפרט אם במקרה כזה המשפחה משלמת קודם ומקבלת את ההוצאות אחר כך, ולכן כדאי לשאול על כך בסניף לפני שמתחייבים לתשלום כלשהו.

  1. לבדוק אם ביישוב שבו הנפטר ייקבר יש גוף או חברה המורשים כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים.
  2. אם אין גוף כזה, לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים ולהגיש תביעה אישית לדמי קבורה.
  3. לצרף לתביעה רישיון קבורה מקורי.
  4. לברר מול הביטוח הלאומי אילו מסמכים נוספים נדרשים, לפי הנסיבות של המשפחה.

איפה קוברים: מקום המגורים או מקום הפטירה

כשהפטירה קרתה בבית חולים, לנפטר יש זכות להיקבר במקום המגורים שלו כפי שהוא רשום במרשם האוכלוסין5. אבל אם ביישוב המגורים אין בית עלמין שמתאים להשקפתו של הנפטר – לדוגמה קבורה אזרחית, קבורה מוסלמית, קבורה נוצרית וכיו״ב – עדיין אפשר להיקבר ביישוב שבו נמצא בית החולים6.

וכשהפטירה קרתה במקום אחר, למשל בבית, המשפחה זכאית לבחור: להביא את הנפטר לקבורה במקום המגורים הרשום במרשם האוכלוסין, או לקבור אותו במקום שבו הוא נפטר7.

פינוי והעברה למקום הקבורה: מתי בלי תשלום, ומי מבצע

לפני הקבורה יש שלב של פינוי הנפטר ממקום הפטירה לשמירה בקירור. הביטוח הלאומי מונה אותו ברשימת השירותים שחברה קדישא חייבת לתת בלי תשלום, בתנאי שהיישוב שבו הייתה הפטירה והיישוב שבו נמצא בית העלמין נמצאים בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה. בשעות העבודה הרגילות (ימים א׳–ה׳ 8:00–16:00, שישי וערבי חג 8:00–13:00) ההעברה נעשית על ידי חברת הקבורה. אחרי השעות האלה, וגם בשבתות ובחגים, פונים למוקד פינוי הנפטרים של המשרד לשירותי דת, *01209. העמוד הרשמי מתאר את השירותים שחברה קדישא חייבת לתת; לא מצאנו פירוט נפרד לגבי גוף קבורה לא יהודי, ולכן כדאי לוודא את הנושא מול גוף הקבורה. פירוט נוסף יש בעמוד פינוי נפטרים דרך *0120.

לגבי ההעברה מבית החולים למקום הקבורה: כשבית החולים ומקום הקבורה נמצאים שניהם בתחום אותה רשות מקומית שבה פועלת חברת הקבורה, ההעברה ניתנת בלי עלות למשפחה8. ויש מקרה נוסף: כשאין בית חולים בתחום הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר, ההעברה מבית החולים למקום הקבורה גם היא בלי תשלום, בתנאי שזה בית החולים הקרוב ביותר שנותן שירותים רפואיים לתושבי אותה רשות10.

במקרים אחרים, למשל כשמקום הקבורה נמצא מחוץ לתחום הרשות המקומית הזו כי אין ביישוב גוף קבורה מתאים לדת הנפטר, כדאי לברר מראש מול הביטוח הלאומי ומול חברת הקבורה איך מחושבת ההעברה במקרה הספציפי, לפני שממשיכים בהסדרים.

מה לא מצאנו מפורסם – למי לפנות בכל יישוב

מה כדאי להכין מראש

בעמודים הרשמיים שבדקנו, המסמך היחיד שמוזכר במפורש לתביעה האישית הוא רישיון קבורה מקורי. לכן כדאי:

  • לשמור את רישיון הקבורה המקורי, שנדרש לצירוף לתביעה4.
  • לברר בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים אילו מסמכים נוספים נדרשים במקרה שלכם.

לפני שמחליטים על ליווי בתשלום, כדאי לבדוק אילו זכויות מגיעות למשפחה, למשל בכלי אשף הזכויות שבאתר.

כשרוצים ליווי בארגון ההלוויה

יש משפחות שמעדיפות ליווי צמוד בשלב הזה. כבוד אחרון היא חברה פרטית ולא גוף ממשלתי, ואיננו מפעילים בתי עלמין. אנחנו מדריך עצמאי – איננו חברה קדישא ואיננו מבצעים פינוי. את הפינוי עושים חברת הקבורה או מוקד פינוי הנפטרים של המשרד לשירותי דת, *01209. בקבורה לא יהודית כדאי לוודא מול גוף הקבורה, כמפורט למעלה.

השירות שלנו הוא ליווי מנהלי בארגון ההלוויה, ולא ביצוע הקבורה עצמה. בליווי הבסיסי כלולים מתאם בשם לאורך 72 שעות בטלפון או בוואטסאפ, תיאום מול חברה קדישא, הכוונה לגבי רישיון הקבורה, תבנית מודעה, צ׳קליסט, ציר זמן והנחיות למניין ולהספד. הפירוט המלא בעמוד ליווי מנהלי בארגון ההלוויה.

ברשימת הליווי מופיע תיאום מול חברה קדישא, ולא מופיע תיאום מול גופי קבורה אחרים, וחלק מהפריטים, כמו ההנחיות למניין, עשויים לא להתאים לכל משפחה. לכן, בקבורה לא יהודית או בקבורה לחסרי דת, כדאי לשאול את המתאם, בטלפון או בוואטסאפ, אם הליווי מתאים למקרה שלכם לפני שמחליטים.

המחיר של ליווי בסיסי בארגון ההלוויה ידוע מראש: החל מ-₪1,450 כולל מע״מ. זה לא כולל תעריף העברה, תעריף מניין, ארון, חלקה חריגה או מודעה בעיתון. קודם כדאי לברר מה מגיע לכם בלי תשלום לפי חוק, ורק אחר כך להחליט אם ליווי בתשלום מתאים לכם. לפני תחילת העבודה מקבלים מהמתאם הצעת מחיר כתובה ומפורטת.

שאלות נפוצות על קבורה לא יהודית ולחסרי דת

מי אחראי לקבורת אדם שאינו יהודי?
לא רק חברה קדישא. לפי הביטוח הלאומי, דמי הקבורה משולמים ישירות לחברה הקדישא ולכל גוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה וחתם על הסכם בעניין. הביטוח הלאומי מזכיר גם גופים המורשים כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים. איזה גוף מטפל בכל יישוב לא מצאנו מפורסם, ולכן כדאי לברר בסניף או ברשות המקומית. כשאין ביישוב גוף מורשה כזה, מגישים תביעה אישית בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים.
מה עושים כשאין ביישוב גוף קבורה מתאים לדת הנפטר?
כשהנפטר אינו יהודי וביישוב שבו הוא נקבר אין גוף או חברה שהורשו כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים, הדרך שקבע הביטוח הלאומי היא להגיש תביעה אישית לדמי קבורה בסניף הקרוב למקום המגורים, ולצרף לתביעה רישיון קבורה מקורי. כך אפשר לתבוע את הוצאות הקבורה גם בלי גוף מורשה מתאים ביישוב. לגבי נפטר ללא דת רשומה לא מצאנו הליך נפרד שפורסם – מומלץ לברר ישירות מול הסניף.
האם קבורה של מי שאינו יהודי חינם כמו קבורה יהודית?
כשהקבורה נעשית בידי חברה קדישא או גוף קבורה אחר שהורשה כדין וחתם על הסכם עם הביטוח הלאומי, לא ייגבה תשלום מהמשפחה בעד הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה. הנוסח הרשמי מדבר על כל אדם שנפטר בארץ ונקבר בה, ואינו מגביל אותה לדת מסוימת. כשהנפטר אינו יהודי וביישוב אין גוף מורשה לקבורת נפטרים שאינם יהודים, המשפחה יכולה לתבוע את הוצאות הקבורה בתביעה אישית לביטוח הלאומי. העמוד הרשמי לא מפרט אם במקרה כזה צריך לשלם קודם, ולכן כדאי לברר בסניף.
איפה קוברים אדם שרשום ללא דת במרשם האוכלוסין?
ככלל, מי שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום המגורים הרשום שלו במרשם האוכלוסין; אם אין שם בית עלמין המתאים להשקפתו, אפשר להיקבר ביישוב שבו נמצא בית החולים. מי שנפטר שלא בבית חולים – המשפחה בוחרת בין קבורה במקום המגורים לקבורה במקום הפטירה. לא מצאנו מקור רשמי שמפרט הסדר נפרד למי שרשום ללא דת.
מה עושים אם הנפטר נפטר בבית חולים הרחוק ממקום מגוריו?
לפי הביטוח הלאומי, מי שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום המגורים הרשום שלו במרשם האוכלוסין5. אם אין שם בית עלמין שמתאים להשקפתו, אפשר להיקבר ביישוב שבו נמצא בית החולים. ההעברה מבית החולים למקום הקבורה היא בלי תשלום כשבית החולים ומקום הקבורה בתחום אותה רשות מקומית שבה פועלת חברת הקבורה. וכשאין בית חולים ברשות המקומית שבה התגורר הנפטר, גם אז ההעברה בלי תשלום, בתנאי שבית החולים הוא הקרוב ביותר שנותן שירותים רפואיים לתושבי אותה רשות10.
האם כבוד אחרון מארגנת קבורה מוסלמית, נוצרית או דרוזית?
לא. כבוד אחרון היא חברה פרטית לליווי משפחות. איננו חברה קדישא, איננו מפעילים בית עלמין מוסלמי, נוצרי או דרוזי, ואיננו מבצעים פינוי. את הקבורה עצמה מבצעים חברה קדישא או גוף קבורה מורשה. השירות שלנו הוא ליווי מנהלי. ברשימת הליווי הבסיסי מופיע תיאום מול חברה קדישא, ולא תיאום מול גופי קבורה אחרים, ולכן כדאי לשאול אותנו לפני ההזמנה אם הוא מתאים למקרה שלכם.
  • נבדק מול btl.gov.il · 13.10.2026

מקורות

(10)· btl.gov.il
  1. מי זכאי לדמי קבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 דמי קבורה משולמים לכיסוי הוצאות הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה, עבור כל אדם שנפטר בישראל ונקבר בה
  2. מי זכאי לדמי קבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 לא ייגבה כל תשלום ממשפחת הנפטר בעד הקבורה והשירותים המקובלים בקשר לקבורה
  3. מי זכאי לדמי קבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 הביטוח הלאומי משלם את דמי הקבורה ישירות לחברה הקדישא ולכל גוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה, שחתמו על הסכם עם המוסד לביטוח לאומי בעניין זה.
  4. מי זכאי לדמי קבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 נפטר שאינו יהודי שהובא לקבורה ביישוב, שאין בו גוף או חברה המורשית כדין לעסוק בקבורת נפטרים שאינם יהודים - כדי לקבל את הוצאות הקבורה עבורו, יש להגיש תביעה אישית לדמי קבורה לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים. [...] לתביעה יש לצרף רישיון קבורה מקורי.
  5. הבאת הנפטר לקבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 מי שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום מגוריו, כפי שרשום במרשם האוכלוסין.
  6. הבאת הנפטר לקבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 ואולם אם אין במקום מגוריו בית עלמין לפי השקפתו (קבורה אזרחית, מוסלמית, נוצרית וכו'), הוא יהיה זכאי להיקבר ביישוב שבו נמצא בית החולים.
  7. הבאת הנפטר לקבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 מי שנפטר שלא בבית חולים, זכאית משפחתו לבחור בין הבאת הנפטר לקבורה במקום מגוריו כפי שרשום במרשם האוכלוסין, לבין הבאתו לקבורה במקום פטירתו.
  8. הבאת הנפטר לקבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 העברת הנפטר מבית חולים למקום הקבורה תהיה ללא תשלום, אם בית החולים ומקום הקבורה נמצאים בתחום הרשות המקומית שבו פועלת חברת הקבורה
  9. השירותים שחברת קדישא חייבת לתת בלי תשלום - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 25.09.2026 העברת הנפטר ממקום הפטירה לשמירה בקירור לפני יום הלוויה - בתנאי שהיישוב שבו הייתה הפטירה והיישוב שבו נמצא בית העלמין נמצאים בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה. בשעות העבודה הרגילות: בימים ראשון עד חמישי בשעות 8:00 עד 16:00 ובימי שישי וערבי חג בשעות 8:00 עד 13:00 - ההעברה מתבצעת על ידי חברת הקבורה. לאחר שעות העבודה הרגילות (כולל בשבתות וחגים) – ההעברה מתבצעת באמצעות פנייה למוקד פינוי נפטרים של המשרד לשירותי דת שמספרו 0120*
  10. הבאת הנפטר לקבורה - דמי קבורה | ביטוח לאומי · נבדק 13.10.2026 במקרים שבהם אין בית חולים בתחום הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר - העברת הנפטר מבית החולים למקום הקבורה תהיה גם ללא תשלום, בתנאי שבית החולים הוא הקרוב ביותר הנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות המקומית שבה התגורר הנפטר.

צריכים מענה מסודר, מכבד ושקוף?

נשמח לעמוד לצד ועדי עובדים ומשפחות בכל שלב.