סוגי קבורה בישראל: קבורת שדה, קבורה רוויה, קבורה אזרחית ועוד

אילו סוגי קבורה קיימים בישראל, ומה ההבדל בין קבורה יהודית לקבורה אזרחית?

סוגי קבורה בישראל: קבורת שדה (פתח הקבר מלמעלה), קבורה רוויה (יותר מ-750 קברים לדונם), קבורת סנהדרין (פתח הקבר מהצד) וקבורה אזרחית בבית עלמין אזרחי חלופי. למי שנפטר בישראל ונקבר בה, הקבורה והשירותים המקובלים אינם כרוכים בתשלום מהמשפחה, אבל על חלקה בבית עלמין סגור או על חלקה חריגה משלמים. בקבורה אזרחית כדאי לבדוק מול חברת הקבורה.

במדריך הזה לסוגי קבורה בישראל ריכזנו את הסוגים המרכזיים: מקבורת שדה, דרך קבורה רוויה וקבורת סנהדרין, ועד קבורה אזרחית, למי שבוחר בה על פי השקפתו. הנתונים המרכזיים מלווים בהפניה למקור שאפשר לבדוק; רוב המקורות רשמיים, ומקורות שאינם רשמיים מסומנים בהתאם. העמוד עוסק בסוגי קבורה ואינו מכסה קרמציה.

בדיקת זכויות חינם התקשרו

בעמוד הזה (9)

מה חינם קודם: הקבורה והשירותים המקובלים, ובאילו תנאים

לפני שמדברים על סוג הקבורה, כדאי לדעת מה מגיע בלי תשלום. הביטוח הלאומי מכסה את הקבורה ואת השירותים המקובלים בקשר אליה, לכל מי שנפטר בישראל ונקבר בה¹.

מי מקבל את התשלום. הביטוח הלאומי משלם ישירות לחברה קדישא, או לגוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה וחתם איתו על הסכם². ממשפחת הנפטר לא נגבה תשלום על הקבורה ועל השירותים המקובלים³.
שירותים בתשלום. הביטוח הלאומי מציין שיש גם שירותים שחברה קדישא רשאית לגבות עליהם תשלום²⁵. כדאי לשאול את חברת הקבורה מראש מה כלול ומה לא. פירוט נוסף יש בעמוד מה חינם לפי חוק.
קבורה אזרחית. הביטוח הלאומי מפנה לחברות הקבורה האזרחית שברשימה שלו, כדי לבדוק אם הקבורה אצלן יכולה להיות ללא תשלום¹⁷.
חלקת הקבר. לפי הביטוח הלאומי, בבית עלמין סגור ובחלקה חריגה המשפחה משלמת בעצמה על חלקת הקבורה. הפירוט בהמשך העמוד.

לבדיקה כללית של מה מגיע למשפחה אחרי פטירה אפשר להיעזר באשף הזכויות. על עלויות קבורה יש פירוט בעמוד כמה עולה קבורה בישראל.

מה חינם לפי חוק, לפני שבוחרים סוג קבורה
מה	חינם לפי חוק	אצלנו (בתשלום)	הערה
הקבורה עצמה והשירותים המקובלים בקשר אליה	בלי תשלום מהמשפחה לכל מי שנפטר בישראל ונקבר בה¹	—	התשלום עובר דרך חברה קדישא או גוף מורשה שחתם על הסכם עם הביטוח הלאומי. בקבורה אזרחית יש לבדוק מול החברות שברשימה. בבית עלמין סגור או בחלקה חריגה המשפחה כן משלמת עבור חלקת הקבר עצמה – בהמשך העמוד

קבורת שדה וקבורה רוויה: שיטות הקבורה היהודית

לפי חוק שירותי הדת היהודיים, קבורת שדה היא קבורה בשטח פתוח, כשפתח הקבר מלמעלה¹⁹. בחלק מבתי העלמין יש גם קבורה רוויה: לפי אותו חוק, זו קבורה בשטח שמיועד לצפיפות של יותר מ-750 קברים לדונם⁹, כלומר יותר קברים על אותו שטח.

לא בכל בית עלמין קיימת קבורה רוויה. כדאי לברר מול חברת הקבורה איזה סוג קבורה נהוג בבית העלמין שמעניין אתכם.

רכישת חלקה לקבורה רוויה בחיים

החוק קובע תעריפים לרכישת חלקת קבר בחיים בבית עלמין שבו רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלת בקבורה²⁶. הכללים האלה חלים רק על בתי עלמין פעילים²⁹.

תושב יהודי שרוכש חלקה בחייו בישוב שבו נמצא בית העלמין הקרוב למקום מגוריו משלם סכום שלא יעלה על התעריף שבתוספת לחוק²⁷. מי שרוכש בחייו חלקה שמיועדת לקבורה רוויה משלם 75% מהסכום שהחוק קובע¹⁰. כדאי לבקש מחברת הקבורה את הסכום בשקלים, בכתב. על רכישת חלקה מראש יש פירוט גם בעמודים רכישת חלקת קבר ורכישת קבר בחיים.

קבורה זוגית (מכפלה), קבורת-על וקבורה בקומות

לפי פורום חברות הקדישא (אתר של חברות הקבורה, לא מקור ממשלתי), קבורה רוויה כוללת כמה שיטות: מכפלה, קבורת-על, סנהדרין וקבורה רמה²². "קבורה רמה" הוא השם שבו משתמש הפורום; בחוק השיטה נקראת "קבורה ברמה".

קבורת מכפלה. לפי אתר הפורום, זו קבורה זוגית או משפחתית באותה חלקת קבר²³.
קבורת-על. לפי תיאור הפורום, השיטה נועדה למשפחה שרוצה לקבור נפטר סמוך לקרוב משפחה שקבור לבדו בקבורת שדה, בבית עלמין סגור²⁴.
קבורה בקומות. החוק מגדיר שני סוגים של קבורה במבנה קומות, ובשניהם פתח הקבר מלמעלה. קבורת שדה במבנה היא קבורה בקומת הקרקע או בקומה העליונה²⁸. קבורה ברמה היא קבורה בקומות שביניהן, לא בקומת הקרקע ולא בקומה העליונה²⁰. לפי אתר הפורום, בבית העלמין פרדס החיים בכפר סבא מתוכננת קבורה חדשנית, של עד עשר שכבות מתחת לפני השטח¹¹.

מה זה קבורת סנהדרין (קבורה בכוכים)?

לפי חוק שירותי הדת היהודיים, קבורת סנהדרין היא קבורה בחלל שנבנה או נחצב, כשפתח הקבר בצד¹². זה ההבדל מקבורת שדה, שבה הפתח מלמעלה.

לפי חברה קדישא ראשון לציון והמרכז, בשיטה הזאת בונים אולמות קבורה, ובקירותיהם כוכים עד גובה של חמישה קברים²¹. לא כל בית עלמין מציע קבורה כזאת, ולכן כדאי לברר מראש מול חברת הקבורה.

קבורה אזרחית בישראל: מה זה ולמי היא מיועדת

קבורה אזרחית פתוחה למי שבוחר בה על פי השקפתו. לפי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית:

בית עלמין אזרחי חלופי הוא בית עלמין שהקבורה בו נעשית על פי השקפתו של אדם⁴.
אדם זכאי להיקבר בו אם בחר בכך, והבחירה יכולה להיות בצוואה או בכל אופן אחר⁵.
בית עלמין כזה מנוהל בידי תאגיד לענייני קבורה⁶.

הביטוח הלאומי מפרסם רשימה של חברות קבורה שמטפלות בקבורה אזרחית⁷ (ראו גם רשימת גופי קבורה אזרחית מורשים), ומפנה את המשפחות לחברות שברשימה¹⁷.

מה קורה כשהנפטר אינו יהודי או חסר דת רשומה

כדאי לברר מראש מול הביטוח הלאומי את סדר הפעולות. תביעה אישית כזאת מתוארת אצלו לנפטר שאינו יהודי; לגבי נפטר ללא דת רשומה לא בדקנו אם היא חלה, ולכן כדאי לשאול. מי שאינו משויך לדת רשומה יכול, כמו כל אדם, לבחור מראש בקבורה בבית עלמין אזרחי חלופי, בצוואה או בכל אופן אחר⁵. על הנושא יש גם עמוד נפרד: נפטר שאינו יהודי או ללא דת.

בית עלמין סגור וחלקה חריגה: מתי המשפחה משלמת על החלקה

לפי הביטוח הלאומי, בשני המצבים האלה המשפחה משלמת בעצמה עבור חלקת הקבורה. הפירוט לכל מצב בהמשך.

בית עלמין סגור

לפי הביטוח הלאומי, בית עלמין סגור הוא בית עלמין שבו מקומות הקבורה הפנויים הם פחות מ-1% ממקומות הקבורה הקיימים, ואי אפשר להוסיף בו שטחי קבורה¹³. משפחה שרוצה לקבור שם נפטר משלמת בעצמה על חלקת הקבורה¹⁴.

חלקה חריגה

חלקה חריגה היא חלקת קבר שהוקצתה במיוחד לחברת קבורה בהסכם עם הביטוח הלאומי, וחברת הקבורה רשאית לגבות עליה תשלום¹⁸. משפחה שבוחרת בחלקה כזאת משלמת בעצמה על חלקת הקבורה¹⁵.

לפי הביטוח הלאומי, מספר החלקות החריגות לא יעלה על 10% ממקומות הקבורה הפנויים ביום שנחתם ההסכם¹⁶.

איך בוחרים סוג קבורה

בררו איזה סוג קבורה נהוג בבית העלמין הקרוב למשפחה. לא בכל בית עלמין מוצעים כל סוגי הקבורה. שאלו את חברת הקבורה מה כלול בקבורה ללא תשלום ומה נגבה בנפרד.
אם הנפטר או המשפחה בוחרים בקבורה אזרחית. אפשר לבדוק מול חברת קבורה מתוך רשימת הביטוח הלאומי אם יש בית עלמין אזרחי חלופי באזור.
אם הנפטר אינו יהודי. בררו מראש מול הרשות המקומית או חברת הקבורה מי מורשה לקבור ביישוב, ובדקו מול הביטוח הלאומי את סדר הפעולות לתביעה האישית.
אם רוצים לרכוש חלקת קבר מראש. שאלו את חברת הקבורה אם החלקה מיועדת לקבורה רוויה, ומה זה אומר מבחינת התשלום והשימוש בחלקה.

כשצריך ליווי בארגון ההלוויה

אפשר לקרוא בהרחבה על ארגון ההלוויה ועל מה כלול בליווי, ולשאול את המתאם, בטלפון או בוואטסאפ.

אחרי הקבורה אפשר להיעזר במחשבון תאריכי האבלות כדי לחשב שבעה, שלושים ויארצייט לפי התאריך העברי.

שאלות נפוצות על סוגי קבורה בישראל

אילו סוגי קבורה קיימים בישראל?

בישראל נהוגים כמה סוגי קבורה: קבורת שדה, שהיא קבורה בשטח פתוח שבה פתח הקבר מלמעלה; קבורה רוויה, שמוגדרת בחוק כקבורה בשטח שמיועד לצפיפות של יותר מ-750 קברים לדונם; קבורת סנהדרין, קבורה בחלל בנוי או חצוב שבה פתח הקבר מהצד; וקבורה אזרחית, בבית עלמין אזרחי חלופי שמנוהל בידי תאגיד לענייני קבורה. לא כל בית עלמין מציע את כל הסוגים, וכדאי לברר מראש מול חברת הקבורה הרלוונטית.

מה ההבדל בין קבורת שדה, קבורה רוויה וקבורה בקומות?

לפי חוק שירותי הדת היהודיים, קבורת שדה היא קבורה בשטח פתוח שבה פתח הקבר מלמעלה, וקבורה רוויה היא קבורה בשטח שמיועד לצפיפות של יותר מ-750 קברים לדונם. במבנה קומות החוק מגדיר שני סוגים: קבורת שדה במבנה, בקומת הקרקע או בקומה העליונה, וקבורה ברמה, בקומות שביניהן. לפי פורום חברות הקדישא (לא מקור ממשלתי), בקבורה רוויה נכללות השיטות מכפלה, קבורת-על, סנהדרין וקבורה רמה (בחוק: קבורה ברמה).

מה זה קבורת סנהדרין?

לפי חוק שירותי הדת היהודיים, קבורת סנהדרין היא קבורה בחלל בנוי או חצוב, שבה פתח הקבר מהצד. לפי חברה קדישא ראשון לציון והמרכז, בשיטה זו נבנים אולמות קבורה ובהם קירות של קברים (כוכים) עד לגובה של חמישה קברים. לא כל בית עלמין בישראל מציע קבורה מהסוג הזה, וכדאי לבדוק מראש מול בית העלמין הספציפי אם קיימת בו אפשרות כזו.

האם אפשר לבחור קבורה אזרחית בישראל?

כן. לפי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, אדם זכאי להיקבר על פי השקפתו בבית עלמין אזרחי חלופי אם בחר בכך, והבחירה יכולה להיעשות בצוואה או בכל אופן אחר. בית עלמין אזרחי חלופי מנוהל בידי תאגיד לענייני קבורה. הביטוח הלאומי מפרסם רשימה של חברות קבורה שמטפלות בקבורה אזרחית, ומפנה את המשפחות לחברות שברשימה כדי לבדוק אם הקבורה יכולה להיות ללא תשלום.

האם קבורה אזרחית ממומנת על ידי ביטוח לאומי כמו קבורה יהודית?

תלוי בגוף הקבורה. לכל מי שנפטר בישראל ונקבר בה, הביטוח הלאומי משלם את דמי הקבורה ישירות לחברה הקדישא או לגוף אחר שהורשה כדין וחתם איתו על הסכם, ומהמשפחה לא נגבה תשלום על הקבורה והשירותים המקובלים. על חלקה בבית עלמין סגור או על חלקה חריגה משלמים, וייתכן תשלום גם על שירותים נוספים. בקבורה אזרחית כדאי לבדוק מול חברות הקבורה שברשימת הביטוח הלאומי אם הקבורה אצלן ללא תשלום.

מה קורה כשהנפטר אינו יהודי או חסר דת רשומה?

לא בכל יישוב יש גוף שמורשה לקבור נפטרים שאינם יהודים. אם נפטר שאינו יהודי מובא לקבורה ביישוב שאין בו גוף מורשה, מגישים בעצמכם תביעה אישית לדמי קבורה בסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים, כדי לקבל את הוצאות הקבורה. כדאי לברר מראש מול הביטוח הלאומי את סדר הפעולות. תביעה אישית כזאת מתוארת אצלו לנפטר שאינו יהודי; לגבי נפטר ללא דת רשומה לא בדקנו אם היא חלה, ולכן כדאי לשאול. מי שאינו משויך לדת רשומה יכול, כמו כל אדם, לבחור מראש בקבורה בבית עלמין אזרחי חלופי, בצוואה או בכל אופן אחר.

מה ההבדל בין חלקה חריגה לבית עלמין סגור?

בשני המצבים המשפחה משלמת בעצמה עבור חלקת הקבורה. בית עלמין סגור הוא בית עלמין שיתרת מקומות הקבורה הפנויים בו נמוכה מ-1% ממספר מקומות הקבורה הקיימים בו, ולא ניתן להוסיף בו שטחי קבורה. חלקה חריגה היא חלקת קבר שהוקצתה במיוחד לחברת הקבורה בהסכם עם הביטוח הלאומי, ושעבורה חברת הקבורה רשאית לגבות תשלום; לפי הביטוח הלאומי מספר החלקות החריגות לא יעלה על 10% ממספר מקומות הקבורה הפנויים ביום שנחתם ההסכם.

צריכים מענה מסודר, מכבד ושקוף?

נשמח לעמוד לצד ועדי עובדים ומשפחות בכל שלב.