מה עושים כשמישהו נפטר: הצעדים לשעות ולימים הראשונים

מחוץ לשעות העבודה של חברה קדישא, כולל בשבתות ובחגים, מבקשים את העברת הנפטר לקירור דרך *0120 של המשרד לשירותי דת. כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית, ההעברה ניתנת ללא תשלום. כבוד אחרון לא מבצעת פינוי ולא גובה עליו כסף.

חייגו *0120 – פינוי חינם

מה עושים כשמישהו נפטר, ומה הצעד הראשון?

קודם כול, רופא או פרמדיק של מד״א קובעים את המוות וממלאים הודעת פטירה. בפטירה בבית מזמינים גם משטרה, למעט בהוספיס בית. כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברה קדישא, העברת הנפטר לקירור אינה כרוכה בתשלום: בשעות העבודה דרך חברה קדישא, ומחוץ להן דרך *0120. גם הודעת הפטירה ורישיון הקבורה ניתנים ללא תשלום.

התקשרו וואטסאפ

נר נשמה דולק ליד תיקיית מסמכים סגורה על שולחן עץ פשוט, באור יום רך ושקט

בעמוד הזה (15)

משתתפים בצערכם. אם הגעתם לכאן כי אתם צריכים לדעת מה עושים כשמישהו נפטר, ריכזנו בעמוד הזה את הצעדים לפי סדר הזמן: מהשעות הראשונות, דרך ההלוויה, ועד השבעה, השלושים ו-11 החודשים. את רוב הצעדים הראשונים אפשר לעשות בלי לשלם לאף גוף. הודעת הפטירה ורישיון הקבורה ניתנים ללא תשלום⁵, ולפי הביטוח הלאומי לא נגבה ממשפחת הנפטר תשלום על הקבורה ועל השירותים המקובלים סביבה¹⁶.

אין צורך לקרוא הכול עכשיו. אם הפטירה קרתה זה עתה, התחילו ברשימת הצעדים שבהמשך, וחזרו לשאר הפרקים כשיהיה לכם כוח. זהו מדריך עצמאי – איננו חברה קדישא ואיננו מבצעים פינוי.

מה חינם לפי חוק בשעות ובשבועות הראשונים

לפני שמישהו מדבר איתכם על כסף, כדאי לדעת מה מגיע לכם בלי לשלם. הטבלה מרכזת את מה שרלוונטי מרגע הפטירה ועד השבועות שאחריה. לצד כל שורה מופיע המקור שלה, וכל תנאי שהמקור מציב כתוב לידה.

מה חינם לפי חוק
מה	חינם לפי חוק	אצלנו (בתשלום)	הערה
הודעת פטירה ורישיון קבורה	ניתנים ללא תשלום⁵	—	בפטירה בבית חולים שמנפיק רישיון קבורה מקבלים אותו במשרד הקבלה ושחרור החולים; בשאר המקרים – באחת מלשכות הבריאות36. הרישיון מונפק ללא תשלום12.
העברת הנפטר לחדר קירור	בשעות העבודה – דרך חברה קדישא; מחוץ להן, כולל לילות, שבתות וחגים – דרך *0120³³	—	בתנאי שהיישוב של הפטירה והיישוב של בית העלמין בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברה קדישא32. בשעות העבודה ההעברה נעשית על ידי חברת הקבורה33, ולפי פורום חברות הקדישא ללא תשלום6; אחריהן דרך *012034. לפי פורום חברות הקדישא, בפטירה מחוץ לתחום הזה המשפחה תתבקש לשכור אמבולנס או לשלם לפי תעריפי הביטוח הלאומי8.
הקבורה והשירותים המקובלים בקשר אליה	לא נגבה תשלום ממשפחת הנפטר¹⁶	—	הביטוח הלאומי משלם את דמי הקבורה לחברה קדישא או לגוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה29.
העברת הנפטר לקבורה ביום ההלוויה	בכל שעות היממה, בלי תשלום¹⁷	—	ממקום הפטירה למקום הקבורה בתחום הרשות המקומית, או מבית החולים הקרוב ביותר שמשרת את תושבי הרשות31.
תעודת פטירה	ללא עלות, מרשות האוכלוסין וההגירה²³	—	לפי פורום חברות הקדישא, אפשר להוציא אותה כשבועיים לאחר הפטירה22.
מענק פטירה מהביטוח הלאומי	10,514 ש״ח, בתנאי זכאות²⁴	—	משולם לבן או לבת הזוג של נפטר שקיבל עד פטירתו קצבה מסוימת, למשל קצבת אזרח ותיק25. כשאין בן זוג, המענק משולם לילד שעונה על הגדרת ילד26.

המשמעות המעשית: כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית, אין סיבה להסכים לשלם על העברת הנפטר לקירור³². תשלום על שמירת הנפטר עשוי להגיע רק אם המשפחה מבקשת לדחות את הקבורה, ועל המקרה הזה כתבנו בפרק על תיאום ההלוויה.

צ׳קליסט 72 השעות הראשונות – ומה שבא אחריהן

הרשימה הזאת מסודרת לפי הסדר שבו הדברים קורים בדרך כלל. אם אתם כמה בני משפחה, אפשר לחלק את הצעדים ביניכם, כך שכל אחד מטפל בחלק אחר ואף אחד לא נשאר עם הכול לבד.

מה עושים עכשיו – צעד אחר צעד

מוודאים שהמוות נקבע ושיש הודעת פטירה
בבית חולים הרופא ממלא הודעת פטירה ומוסר אותה למשפחה או למשרד הקבלה ושחרור חולים². מחוץ לבית חולים, כשאין רופא במקום, מזמינים אמבולנס טיפול נמרץ של מד״א, והפרמדיק ממלא את ההודעה³.
בפטירה בבית: מזמינים גם משטרה
לפי פורום חברות הקדישא, החוק מחייב להזמין משטרה בכל פטירה בבית, למעט פטירה בהוספיס בית⁴. אישור המשטרה על ויתור נתיחה יידרש אחר כך לרישיון הקבורה¹¹.
מבקשים את העברת הנפטר לקירור
בימים ראשון עד חמישי בין 8:00 ל-16:00, ובימי שישי וערבי חג בין 8:00 ל-13:00, ההעברה נעשית דרך חברה קדישא³³. בשאר השעות, כולל שבתות וחגים, מחייגים *0120 של המשרד לשירותי דת³⁴. כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברה קדישא, ההעברה ניתנת ללא תשלום³².
חייגו *0120 – פינוי חינם
מוציאים רישיון קבורה
האחריות להוציא את הרישיון היא של המשפחה¹⁰. בבית חולים שמנפיק רישיון – במשרד הקבלה ושחרור החולים; בשאר המקרים – בלשכות הבריאות³⁶. אחרי שעות הפעילות של הלשכות, כשרוצים לקבור באותו היום, פונים לחברה קדישא³⁷. מביאים את הודעת הפטירה, תעודת זהות של הנפטר ומסמך על מצבו הרפואי¹¹. בלי רישיון קבורה החוק אוסר לקבור⁹.
מתאמים את ההלוויה
נהוג לקבור סמוך לפטירה, ואם אפשר ביום הפטירה עצמו¹⁴. את בית העלמין בוחרים לפי מקום המגורים הרשום במרשם האוכלוסין או לפי מקום הפטירה; בפטירה בבית חולים – רק לפי מקום המגורים¹³. את התיאום עושים מול חברה קדישא, או בקבורה אזרחית מול גוף קבורה מורשה²⁹.
מתכוננים לימי השבעה
לפי המסורת היהודית, ספירת השבעה מתחילה מרגע הקבורה¹⁹. כדאי להחליט מראש באיזה בית יישבו, ומי יעזור בהכנת בית האבלים.
מסדרים את המסמכים לימים שאחרי
כשבועיים לאחר הפטירה אפשר להוציא תעודת פטירה²², ללא עלות²³. היא משמשת להסדרת הרכוש של הנפטר²².

ציר הזמן: מהשעה הראשונה ועד 11 החודשים

הטבלה מסכמת מה קורה בכל שלב ומי מטפל בו. הפרקים שאחריה מסבירים כל שלב בפירוט, עם המקורות.

מתי	מה קורה	מי מטפל
השעות הראשונות	קביעת המוות ומילוי הודעת פטירה³; בפטירה בבית גם הזמנת משטרה⁴	רופא או פרמדיק; המשפחה או צוות מד״א מזמינים משטרה
עד הקבורה	העברת הנפטר לקירור³³³⁴, רישיון קבורה³⁶ וטקס הטהרה¹⁵	חברה קדישא או *0120; את הרישיון מוציאה המשפחה בבית החולים או בלשכת הבריאות
יום ההלוויה	נהוג לקבור סמוך לפטירה, ואם אפשר באותו יום¹⁴; ההעברה לקבורה בתחום הרשות המקומית ניתנת בכל שעות היממה¹⁷³¹	חברה קדישא, או גוף קבורה מורשה בקבורה אזרחית²⁹
השבוע שאחרי הקבורה	השבעה, עד הבוקר של היום השביעי שאחרי הקבורה¹⁹	המשפחה, בבית האבלים
כשבועיים מהפטירה	אפשר להוציא תעודת פטירה²², ללא עלות²³	רשות האוכלוסין וההגירה
30 יום מהקבורה	סוף השלושים; לרוב הקרובים מסתיימת כאן תקופת האבל²⁰	המשפחה
11 חודשים מהקבורה	סוף אמירת קדיש יתום²¹	האבלים על אב או על אם²⁰

השעות הראשונות: קביעת המוות והודעת פטירה

הודעת הפטירה היא המסמך הראשון שנדרש, וממנה מתחיל כל ההמשך. מי שממלא אותה תלוי במקום שבו האדם נפטר, אבל בכל המקרים השירות ניתן ללא תשלום⁵. הנה מה שקורה בכל מצב.

מה עושים כשמישהו נפטר בבית

אם בזמן הפטירה נמצא במקום רופא בעל רישיון ממשרד הבריאות, הוא קובע את המוות וממלא את הודעת הפטירה. כשאין רופא, מזמינים אמבולנס טיפול נמרץ של מד״א או של חברת אמבולנסים מורשית אחרת, והפרמדיק שמגיע קובע את המוות וממלא את ההודעה³.

לפי פורום חברות הקדישא, בכל פטירה בבית החוק מחייב את צוות מד״א או את המשפחה להזמין משטרה, למעט פטירה בהוספיס בית⁴. אישור המשטרה על ויתור נתיחה נדרש בהמשך כדי לקבל רישיון קבורה¹¹. בזמן ההמתנה כדאי להתקשר לבני המשפחה הקרובים ולחלק ביניכם את השיחות, כך שמישהו יוכל להישאר ליד הנפטר.

מה עושים כשמישהו נפטר בבית חולים

בבית חולים הרופא ממלא את הודעת הפטירה ומוסר אותה למשפחה, או למשרד הקבלה ושחרור חולים של בית החולים². יש בתי חולים שמנפיקים גם את רישיון הקבורה, ואז מקבלים אותו במשרד הקבלה ושחרור החולים³⁶. כדאי לשאול את הצוות איפה ההודעה נמצאת, מי אוסף אותה ואם בית החולים מנפיק רישיון, כי בלי ההודעה אי אפשר לקבל רישיון קבורה¹¹.

שימו לב גם לשאלת מקום הקבורה. לפי פורום חברות הקדישא, תושב ישראל שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום מגוריו בלבד¹³. כלומר, גם כשבית החולים נמצא בעיר אחרת, הזכאות היא לקבורה ביישוב המגורים.

מה עושים כשמישהו נפטר בשבת, בחג או בלילה

גם בלילה, בשבת או בחג אפשר לבקש את העברת הנפטר מיד. לפי הביטוח הלאומי, לאחר שעות העבודה הרגילות, כולל בשבתות ובחגים, ההעברה נעשית דרך *0120 של המשרד לשירותי דת³⁴, ולפי פורום חברות הקדישא המוקד פעיל 24 שעות, שבעה ימים בשבוע⁷. את מועד ההלוויה קובעים אחר כך עם חברה קדישא. ההעברה לקבורה ביום ההלוויה, בתחום הרשות המקומית, ניתנת בכל שעות היממה¹⁷³¹.

פינוי הנפטר: מתי חברה קדישא ומתי *0120

העברת הנפטר לחדר קירור היא שירות ציבורי. לפי הביטוח הלאומי, בשעות העבודה הרגילות – בימים ראשון עד חמישי בין 8:00 ל-16:00, ובימי שישי וערבי חג בין 8:00 ל-13:00 – ההעברה נעשית על ידי חברת הקבורה³³. לאחר השעות האלה, כולל בשבתות ובחגים, מחייגים *0120³⁴. את מוקד פינוי הנפטרים מפעיל המשרד לשירותי דת¹⁸, ולא חברה פרטית.

התנאי החשוב הוא המקום. לפי הביטוח הלאומי, העברת הנפטר לקירור היא חלק מהשירותים שחברה קדישא נותנת בלי תשלום, בתנאי שהיישוב שבו הייתה הפטירה והיישוב שבו נמצא בית העלמין נמצאים בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברת הקבורה³². לפי פורום חברות הקדישא, בפטירה מחוץ לתחום חברה קדישא האחראית, המשפחה תתבקש לשכור אמבולנס להעברת הגופה, או לתאם אותה מול חברה קדישא בתשלום לפי התעריפים שקבע הביטוח הלאומי⁸. אם הפטירה הייתה בעיר אחרת, כדאי לשאול את חברה קדישא מראש אם תהיה עלות, ולבקש את התשובה בכתב.

אם מישהו פונה אליכם ביוזמתו ומציע לטפל בהעברה תמורת כסף, אתם לא חייבים להסכים. הביטוח הלאומי אינו מחזיר לקרובי משפחה תשלום על העברה לקירור שנעשתה באופן פרטי, שלא דרך המוקד לפינוי נפטרים³⁵. כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית, הדרך שאינה עולה לכם כסף עוברת דרך חברה קדישא בשעות העבודה או דרך *0120 מחוץ להן, ואת השיחה הזאת עושים אתם.

כדי שהשיחה תהיה קצרה, כדאי שיהיו לידכם כמה פרטים: הכתובת המדויקת שבה נמצא הנפטר, שמו המלא ומספר תעודת הזהות שלו, וטלפון של בן משפחה שאפשר לחזור אליו. אם הודעת הפטירה כבר אצלכם, החזיקו אותה בהישג יד. אם חסר לכם פרט, זה בסדר – התחילו במה שיש, ואת השאר אפשר להשלים אחר כך.

רישיון קבורה ממשרד הבריאות: מה מביאים ואיפה מקבלים

החוק אוסר קבורה בלי רישיון קבורה⁹. האחריות להוציא אותו מוטלת על המשפחה¹⁰, והוא מונפק ללא תשלום¹². לפי משרד הבריאות, בפטירה בבית חולים שמנפיק רישיון קבורה מקבלים את הרישיון במשרד הקבלה ושחרור החולים; בבית חולים שאינו מנפיק רישיון, או בפטירה מחוץ לבית חולים – באחת מלשכות הבריאות³⁶. אחרי שעות הפעילות של לשכות הבריאות, כשרוצים לקבור באותו היום, מתקשרים לחברה קדישא, והיא מתאמת את הרישיון מול רופא לשכת הבריאות³⁷. לפי פורום חברות הקדישא, אלה המסמכים שהמשפחה מציגה כדי לקבל אותו¹¹:

הודעת פטירה רשמית, שמילאו הרופא או הפרמדיק שקבעו את המוות
תעודת הזהות של הנפטר
בפטירה בבית – גם אישור המשטרה על ויתור נתיחה
מסמך כלשהו על המצב הרפואי של הנפטר לפני הפטירה

עצה מעשית: כבר בשעות הראשונות, שימו את כל המסמכים באותה תיקייה וצלמו אותם בטלפון. ייתכן שתצטרכו אותם שוב בהמשך, ומי שמטפל בניירת לא תמיד יהיה אותו אדם שאסף אותם.

בחירת בית העלמין ותיאום ההלוויה

לפי פורום חברות הקדישא, המשפחה זכאית לקבור את הנפטר בבית העלמין שבמקום מגוריו, כפי שהוא רשום במרשם האוכלוסין, או בבית העלמין שבמקום פטירתו. תושב ישראל שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר רק במקום מגוריו¹³. כדאי לסגור את השאלה הזאת עם חברה קדישא לפני שקובעים שעה ומודיעים לקרובים.

נהוג שהקבורה תהיה סמוך למועד הפטירה, ואם אפשר באותו היום¹⁴. לפני הקבורה עורכים אנשי חברה קדישא את טקס הטהרה, שכולל את רחיצת הגופה, הלבשתה והכנתה לקבורה¹⁵. ביום ההלוויה, העברת הנפטר לקבורה היא חלק מהשירותים שחברה קדישא נותנת בלי תשלום, בכל שעות היממה¹⁷: ממקום הפטירה למקום הקבורה בתחום הרשות המקומית שבה היא פועלת, או מבית החולים הקרוב ביותר שנותן שירותים רפואיים לתושבי הרשות שבה התגורר הנפטר³¹.

לפני שקובעים את שעת ההלוויה, כדאי לחשוב על מי שצריך להגיע מרחוק ועל מי שרוצה לומר הספד. מומלץ לברר עם חברה קדישא או עם גוף הקבורה היכן נערך טקס הפרידה, אם יש מקומות ישיבה למבוגרים, ואיך מגיעים לבית העלמין. את כל הפרטים כדאי לשלוח לקרובים בהודעה מסודרת, כדי למנוע טעויות ושיחות חוזרות.

קבורה אזרחית ונפטרים בני דתות אחרות

קבורה אינה נעשית רק בידי חברה קדישא. הביטוח הלאומי משלם את דמי הקבורה לחברה קדישא וגם לכל גוף אחר שהורשה כדין לעסוק בקבורה²⁹, ובאתר שלו מתפרסמת רשימה של חברות קבורה שמטפלות בקבורה אזרחית³⁰. משפחה שמעדיפה קבורה אזרחית יכולה לפנות לחברות שברשימה ולברר מולן מה ניתן בלי תשלום. כשהנפטר היה מוסלמי, דרוזי או נוצרי, מומלץ לפנות לאנשי הדת של הקהילה, שמכירים את הנהלים והמנהגים שלה.

אם רוצים לדחות את הקבורה

לפעמים המשפחה מבקשת לדחות את הקבורה. לפי פורום חברות הקדישא, במקרה כזה שמירת הנפטר כרוכה בתשלום מהיום השני ואילך²⁷, ובימי שישי וערבי חג – מהיום השלישי²⁸. את הסכום לא מצאנו מפורסם במקור רשמי שבדקנו, ולכן כדאי לשאול עליו את חברה קדישא ולקבל תשובה בכתב לפני שמחליטים.

אחרי ההלוויה: שבעה, שלושים וקדיש יתום

הזמנים שבפרק הזה הם מנהגי אבלות במסורת היהודית, כפי שמתאר אותם פורום חברות הקדישא. משפחות שנוהגות לפי מסורת אחרת, או שהנפטר היה בן דת אחרת, יכולות לשאול את הרב או את איש הדת של הקהילה מה נהוג אצלן.

אנינות: מהפטירה ועד הקבורה

פרק הזמן שבין הפטירה לקבורה נקרא אנינות. בתקופה הזאת הקרובים ביותר – הורים, אחים ואחיות, בנים ובנות, ובן או בת הזוג – נקראים אוננים. לפי המסורת, הם נמנעים בה מרחצה, מתספורת ומגילוח ומהשתתפות בשמחות, ויוצאים מהבית רק לצורך ארגון ההלוויה¹.

שבעה

לפי המסורת, המשפחה יושבת בבית האבלים במשך שבוע. הספירה מתחילה מרגע הקבורה, והשבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי שאחרי הקבורה¹⁹. בימים האלה מגיעים מנחמים, ולכן כדאי לחשוב מראש באיזה בית יישבו, מי יעזור להכין את בית האבלים ומי ידאג לכיבוד.

שלושים

תקופת השלושים נספרת מיום הקבורה ונמשכת 30 יום רצופים. בסיומה מסתיימת תקופת האבל לרוב קרובי המשפחה. מי שמתאבל על אב או על אם ממשיך באבלות אחד עשר חודשים נוספים²⁰.

קדיש יתום ו-11 החודשים

האבלים אומרים קדיש יתום עד שמלאו אחד עשר חודשים מיום הקבורה²¹. מי שלא יכול להגיע לבית הכנסת בכל יום, או שלא בטוח מה נהוג במשפחה שלו, יכול להתייעץ עם רב הקהילה. אפשר גם לרשום כבר עכשיו את תאריך הקבורה, כי ממנו נספרים גם השלושים וגם 11 החודשים.

תעודת פטירה: מתי אפשר להוציא ומי מנפיק

תעודת פטירה היא מסמך אחר מהודעת הפטירה. לפי משרד הבריאות, הודעת פטירה מונפקת על ידי רופא, ואילו תעודת פטירה מונפקת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, לצרכים רשמיים ומשפטיים³⁸. לפי פורום חברות הקדישא, אפשר להוציא אותה כשבועיים לאחר הפטירה, ואז שמו של הנפטר נגרע ממרשם האוכלוסין. התעודה משמשת להסדרת הרכוש של הנפטר, והנפקתה אינה כרוכה בתשלום²². גם רשות האוכלוסין וההגירה מציינת שהפקת תעודת פטירה לנפטרים בישראל היא ללא עלות²³.

בשלב הזה מספיק לדעת שאין צורך לטפל בתעודה בימי השבעה, ושאף אחד לא צריך לגבות מכם כסף בשבילה.

מענק פטירה מהביטוח הלאומי

מענק הפטירה אינו מגיע לכל משפחה. הוא משולם לבן או לבת הזוג של נפטר שקיבל עד פטירתו קצבה מסוימת מתוך רשימה, למשל קצבת אזרח ותיק, הבטחת הכנסה, נכות כללית או שירותים מיוחדים²⁵.

כשאין לנפטר בן זוג, המענק משולם לילד שלו, בתנאי שהילד עונה על הגדרת ילד²⁶. הסכום, החל ב-01.01.2026, הוא 10,514 ש״ח²⁴. את התנאים המלאים ואת הדרך להגיש בקשה פירטנו במדריך על מענק הפטירה ברשימה שבסוף העמוד.

אם אינכם בטוחים איזו קצבה קיבל הנפטר, אפשר לברר זאת מול הביטוח הלאומי, או לעיין במכתבים ובדפי החשבון שבהם הופקדה הקצבה. את הבדיקה הזאת אפשר לעשות אחרי השבעה, בזמן שנוח לכם.

מה עושים אחרי פטירה – ומה יכול לחכות

לא כל משימה צריכה להיעשות בימים הראשונים. יש דברים שאי אפשר לדחות: הודעת הפטירה, העברת הנפטר לקירור ורישיון הקבורה, שבלעדיו החוק אוסר לקבור⁹. כל אלה קורים לפני ההלוויה, ולרובם יש כתובת ברורה – רופא או פרמדיק, חברה קדישא או *0120, ובית החולים או לשכת הבריאות³⁶.

לעומת זאת, את תעודת הפטירה אפשר להוציא רק כשבועיים לאחר הפטירה²², ולכן אין סיבה לרדוף אחריה בימי השבעה. גם את הטיפול בזכויות, כמו מענק הפטירה, ובענייני הרכוש של הנפטר אפשר לתכנן לימים שאחרי השבעה. אם גוף רשמי פונה אליכם עם מועד מסוים, כדאי לבדוק מולו מה בדיוק נדרש ועד מתי.

עוד דבר שכדאי לעשות בנחת: לרשום במקום בטוח את תאריך הפטירה ואת תאריך הקבורה. מתאריך הקבורה נספרים השבעה¹⁹, השלושים²⁰ ותקופת אמירת הקדיש²¹, ובהמשך תזדקקו להם גם כדי לתכנן את האזכרות.

איך מתחלקים במשימות בתוך המשפחה

ברגעים האלה קשה לחשוב בסדר, ועוד יותר קשה לעשות הכול לבד. כמה הצעות שיכולות לעזור לכם להתארגן:

מינוי איש קשר מול חברה קדישא: אדם שמרכז את השיחות על מועד ההלוויה ומקומה, כך שהמידע לא מתפזר.
מישהו שמודיע לקרובים: כדאי להכין רשימה של מי צריך לשמוע ישירות בטלפון, ולא מהודעה בקבוצה.
מישהו שאחראי על המסמכים: הודעת הפטירה, תעודת הזהות של הנפטר והמסמכים הרפואיים, במקום קבוע.
מחברת משותפת לכל המשפחה, או פתק משותף בטלפון: מי התקשר, מה סוכם ומה עוד נשאר.
מישהו שדואג לילדים, לאוכל ולמנוחה של הקרובים ביותר, גם בימים הראשונים של השבעה.

גם אם אתם לבד, מותר לבקש עזרה. אפשר לפנות לחבר, לשכן או לעמית לעבודה ולהציע להם משימה מוגדרת, כמו להודיע לקרובים או לדאוג לכיבוד בשבעה. כשאומרים בדיוק מה צריך, קל יותר לעזור.

לדאוג גם לעצמכם

הימים שאחרי פטירה עמוסים בהחלטות, ולפעמים אין רגע לעצור. כדאי לזכור לאכול, לשתות ולנוח, גם כשנדמה שאין לכך זמן. אם העומס גדול מדי, מותר לומר זאת לקרובים ולבקש שיחליפו אתכם לכמה שעות.

אבל נראה אחרת אצל כל אדם, ואין צורה נכונה יחידה להתאבל. יש מי שבוכים הרבה ויש מי שדווקא מתעסקים בסידורים. אם גם אחרי השבעה והשלושים קשה לחזור לשגרה, אפשר לפנות לרופא המשפחה או לאיש מקצוע לתמיכה. מידע על ליווי רגשי ועל הפניה לתמיכה ריכזנו ברשימה שבסוף העמוד.

מה כבוד אחרון עושה – ומה לא

כשתהיו מוכנים, ולא לפני כן, אפשר לפנות אלינו לכל מה שאחרי: ארגון ההלוויה, תיאום מול חברה קדישא, ארגון השבעה ומיצוי הזכויות. בכל שירות נפרט קודם מה ניתן לכם בחינם לפי חוק, ורק אחר כך מה עולה כסף. הקישורים לשירותים מופיעים ברשימה שבסוף העמוד.

המידע בעמוד מבוסס על המקורות שמצוינים בו, ולצד כל נתון מופיע מספר המקור. הוא אינו ייעוץ משפטי, אינו ייעוץ מס ואינו פסיקה הלכתית. בשאלות של הלכה ומנהג כדאי לפנות לרב הקהילה, בשאלות של ירושה ומס – לעורך דין או ליועץ מס, ובשאלות של זכויות – לגוף הרשמי שמטפל בהן. נהלים עשויים להשתנות, ולכן כדאי לבדוק מול המקור לפני שפועלים.

מדריכים לפי המצב ולפי העיר

לפי המקום והנסיבות של הפטירה

מידע לפי עיר

שאלות נפוצות: מה עושים כשמישהו נפטר

מה הצעד הראשון שצריך לעשות ברגע שמישהו נפטר?

הצעד הראשון הוא לוודא שהמוות נקבע ושנמלאה הודעת פטירה. בבית חולים עושה זאת הרופא². מחוץ לבית חולים, כשאין רופא במקום, מזמינים אמבולנס טיפול נמרץ של מד״א, והפרמדיק קובע את המוות וממלא את ההודעה³. אחר כך מבקשים את העברת הנפטר לקירור: בשעות העבודה דרך חברה קדישא³³, ומחוץ להן דרך *0120³⁴.

למי מתקשרים קודם כשמישהו נפטר בבית – לרופא, למד״א או למשטרה?

אם יש במקום רופא בעל רישיון, הוא קובע את המוות. אם אין, מזמינים אמבולנס טיפול נמרץ של מד״א³. לפי פורום חברות הקדישא, בכל פטירה בבית החוק מחייב את צוות מד״א או את המשפחה להזמין גם משטרה, למעט פטירה בהוספיס בית⁴. רק אחרי אלה מבקשים את העברת הנפטר לקירור.

מי מוציא הודעת פטירה ומי מוציא רישיון קבורה?

את הודעת הפטירה ממלא רופא, או פרמדיק כשאין רופא במקום³. את רישיון הקבורה מוציאה המשפחה¹⁰: בבית חולים שמנפיק רישיון – במשרד הקבלה ושחרור החולים; בשאר המקרים – בלשכות הבריאות³⁶. אחרי שעות הפעילות של הלשכות, כשרוצים לקבור באותו היום, פונים לחברה קדישא³⁷. מביאים את הודעת הפטירה, את תעודת הזהות של הנפטר ומסמך על מצבו הרפואי, ובפטירה בבית גם את אישור המשטרה על ויתור נתיחה¹¹. ההודעה והרישיון ניתנים ללא תשלום⁵.

האם העברת הנפטר וההלוויה עולות כסף למשפחה?

כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית שבה פועלת חברה קדישא, העברת הנפטר לקירור ניתנת ללא תשלום³²: בשעות העבודה דרך חברה קדישא³³, ומחוץ להן דרך *0120³⁴. לפי פורום חברות הקדישא, פטירה מחוץ לתחום הזה היא חריג שעשוי לעלות כסף⁸. על הקבורה ועל השירותים המקובלים סביבה לא נגבה תשלום מהמשפחה¹⁶, וההעברה לקבורה ביום ההלוויה, בתוך תחום הרשות המקומית, ניתנת בכל שעות היממה¹⁷³¹.

מה עושים אם מישהו נפטר בשבת או בחג?

מחייגים *0120. לפי הביטוח הלאומי, לאחר שעות העבודה הרגילות, כולל בשבתות ובחגים, ההעברה נעשית דרך המוקד של המשרד לשירותי דת³⁴. לפי פורום חברות הקדישא, המוקד פעיל 24 שעות, שבעה ימים בשבוע, והנפטר מועבר לחדר הקירור הקרוב⁷. כשהפטירה והקבורה בתחום הרשות המקומית, ההעברה ניתנת ללא תשלום³². בערבי שבת וחג שעות העבודה מסתיימות ב-13:00³³, ולכן גם אז, אחרי השעה הזאת, פונים ל-*0120. את מועד ההלוויה מתאמים בהמשך עם חברה קדישא.

כמה זמן אחרי הפטירה אפשר להוציא תעודת פטירה, והאם היא בתשלום?

לפי פורום חברות הקדישא, אפשר להוציא תעודת פטירה כשבועיים לאחר הפטירה, ואז שמו של הנפטר נגרע ממרשם האוכלוסין²². רשות האוכלוסין וההגירה מציינת שהפקת התעודה לנפטרים בישראל היא ללא עלות²³. התעודה משמשת להסדרת הרכוש של הנפטר²², ולכן כדאי לשמור אותה יחד עם שאר המסמכים שאספתם בימים הראשונים.

כמה ימים יושבים שבעה, ומתי היא מתחילה ומסתיימת?

לפי המסורת היהודית, המשפחה יושבת בבית האבלים במשך שבוע. ספירת ימי האבל מתחילה מרגע הקבורה, ולא מרגע הפטירה, והשבעה מסתיימת בבוקר היום השביעי שאחרי הקבורה¹⁹. אחריה נמשכת תקופת השלושים, שנספרת מיום הקבורה²⁰. משפחות שנוהגות לפי מסורת של עדה או דת אחרת יכולות לשאול את הרב או את איש הדת של הקהילה.

עד מתי אומרים קדיש יתום, ועל מי?

לפי פורום חברות הקדישא, האבלים אומרים קדיש יתום עד תום אחד עשר חודשים מיום הקבורה²¹. האבלות שנמשכת אחרי השלושים חלה על מי שמתאבל על אב או על אם. לרוב קרובי המשפחה האחרים, תקופת האבל מסתיימת בסוף השלושים²⁰. בשאלות על אמירת הקדיש במשפחה שלכם, כדאי להתייעץ עם רב הקהילה.

האם המשפחה יכולה לבחור באיזה בית עלמין לקבור?

במידה מסוימת. לפי פורום חברות הקדישא, המשפחה זכאית לקבור בבית העלמין שבמקום המגורים, כפי שהוא רשום במרשם האוכלוסין, או בבית העלמין שבמקום הפטירה. תושב ישראל שנפטר בבית חולים זכאי להיקבר במקום מגוריו בלבד¹³. משפחה שמעדיפה קבורה אזרחית יכולה לפנות לחברות הקבורה שברשימה שמפרסם הביטוח הלאומי³⁰.

צריכים מענה מסודר, מכבד ושקוף?

נשמח לעמוד לצד ועדי עובדים ומשפחות בכל שלב.

חייגו *0120 – פינוי חינם התקשרו וואטסאפ