תכנון קבורה אזרחית מראש: מה החוק מאפשר ואיך מוודאים שהרצון יתממש

איך מתכננים קבורה אזרחית מראש?

תכנון קבורה אזרחית מראש מתחיל בזכות שבחוק: מי שבחר להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי זכאי לכך, והבחירה יכולה להיעשות בצוואה או בכל אופן אחר. כדי שהרצון יתממש, כדאי לתעד אותו בכתב, לספר עליו לבני המשפחה ולברר מראש מול גוף קבורה מורשה אם הוא מקבל תושבים מהיישוב שלכם.

העמוד הזה מיועד למי שכבר יודעים שהם רוצים קבורה אזרחית, ולבני משפחה שרוצים לכבד בחירה כזו. הוא מסביר מה קובע החוק1, מה כדאי לעשות כבר עכשיו, לפני הפטירה, ואילו שאלות עדיין אין להן תשובה רשמית. כבוד אחרון היא מדריך עצמאי – איננו חברה קדישא, איננו גוף קבורה ואיננו מבצעים פינוי.

מה חינם לפי חוק בקבורה אזרחית

לפני שמדברים על תכנון ועל עלויות, כדאי לדעת מה מממן הביטוח הלאומי. דמי הקבורה משולמים ישירות לחברה קדישא, וגם לכל גוף אחר שקיבל היתר כדין לעסוק בקבורה וחתם על הסכם עם הביטוח הלאומי5. כלומר, גם קבורה אזרחית דרך גוף מורשה יכולה להתקיים בלי תשלום מהמשפחה, אבל לא בכל מקום ולא בכל מצב: ההנחיה הרשמית היא לפנות לחברת הקבורה ולבדוק את האפשרות הזו מולה4.

מה יכול להיות בלי תשלום בקבורה אזרחית
מהחינם לפי חוקאצלנו (בתשלום)הערה
קבורה בבית עלמין אזרחי דרך גוף קבורה מורשהדמי הקבורה משולמים ישירות לגוף שהורשה כדין וחתם על הסכם עם הביטוח הלאומי5—חברת הקבורה האזרחית אינה מחויבת לפי החוק להביא לקבורה את מי שאינם רשומים כתושבי הרשות או שלא נפטרו בתחומה; בודקים מולה מראש
העברת הנפטר לבית עלמין אזרחיללא תשלום כשכל התנאים מתקיימים: אין בית עלמין אזרחי ביישוב הפטירה, אין ביישוב המגורים, והמשפחה לא רכשה חלקת קבר אחרי הפטירה6—משפחה ששילמה על העברה כזו כשהתנאים התקיימו זכאית להחזר מחברת הקבורה

ומה אם המשפחה כבר שילמה על ההעברה, והתברר שכל התנאים התקיימו? במקרה כזה חברת הקבורה צריכה להחזיר לה את מה ששולם, לפי תעריף העברת הנפטרים7.

מה קובע החוק על קבורה אזרחית

הנושא מוסדר בחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית. לפי החוק, אדם רשאי להיקבר בבית עלמין אזרחי חלופי בהתאם להשקפת עולמו, כשזו הבחירה שלו. החוק גם מבהיר שהבחירה לא חייבת להופיע בצוואה, ושאפשר להביע אותה בכל אופן אחר1.

מי אחראי על המקום עצמו? לפי אותו חוק, את בית העלמין האזרחי החלופי מנהל תאגיד לענייני קבורה2. הביטוח הלאומי מפרסם רשימת חברות קבורה שמטפלות בקבורה אזרחית3, ומשם כדאי להתחיל לברר מי מנהל את בית העלמין שמעניין אתכם.

קבורה אזרחית: צוואה, מסמך או שיחה – איך מתעדים את הרצון

החוק אינו מחייב צוואה1. לא מצאנו טופס רשמי, הצהרה ייעודית או מרשם מרכזי שבו רושמים רצון להיקבר בקבורה אזרחית. מה שכן בידיכם הוא לוודא שהרצון ברור, כתוב ומוכר לאנשים שיטפלו בדברים כשיגיע הזמן. ההמלצות הבאות הן עצה מעשית, לא דרישה של החוק:

  • לכתוב את הרצון במפורש. משפט קצר וברור שאתם מבקשים להיקבר בבית עלמין אזרחי, עם השם המלא, תאריך וחתימה.
  • לפרט העדפות, אם יש. בית עלמין מסוים, אופי הטקס, מי ידבר. ככל שהפרטים ברורים יותר, קל יותר למשפחה לפעול.
  • לשמור את המסמך במקום שהמשפחה תמצא. וגם לתת עותק לאדם קרוב שאתם סומכים עליו.
  • לשקול לכלול את הרצון בצוואה. אם אתם עורכים צוואה בכל מקרה, התייעצו עם עורך דין על ניסוח הסעיף.
  • לדבר על זה. מסמך שאיש לא יודע עליו עלול להימצא מאוחר מדי. שיחה פתוחה עם בני המשפחה היא הדרך הפשוטה ביותר לוודא שהם יודעים מה חשוב לכם.

איך מתכננים קבורה אזרחית: הבירור מול גוף קבורה מורשה

הביטוח הלאומי מפרסם רשימה של חברות הקבורה שמטפלות בקבורה אזרחית3, וזו נקודת הפתיחה הטובה ביותר. חשוב לדעת שלפי הביטוח הלאומי, החברות האלה אינן מחויבות לפי החוק להביא לקבורה את מי שאינם רשומים כתושבי הרשות או שלא נפטרו בתחומה. ההנחיה הרשמית היא לפנות אליהן ולבדוק אם הקבורה אפשרית בלי תשלום4.

גם הכללים של בתי העלמין עצמם שונים זה מזה. בית עלמין אזרחי אחד מציין באתרו שהוא מיועד רק לתושבי היישוב שבו הוא נמצא12. בבית עלמין אזרחי אחר יש שתי חלקות: חלקה לקבורת יהודים בלבד, וחלקה לקבורה משותפת של יהודים ושל מי שאינם יהודים14. לכן תכנון טוב מתחיל בשאלות ישירות לגוף עצמו.

מה לשאול את גוף הקבורה לפני הפטירה

  • האם אתם מקבלים לקבורה תושבים מהיישוב שבו אני גר, או רק מהיישוב שלכם?
  • אילו חלקות יש בבית העלמין, ומי יכול להיקבר בכל חלקה?
  • האם הקבורה אצלכם תהיה בלי תשלום מהמשפחה, במימון דמי הקבורה?
  • האם אפשר לשמור או לרכוש חלקה מראש, ואם כן, באילו תנאים ובאיזה מחיר?
  • האם יש עלויות שהמשפחה תשלם בכל זאת, ועל מה בדיוק?

כדאי לבקש את התשובות בכתב ולשמור אותן יחד עם המסמך שמתעד את הרצון.

רכישת חלקת קבר בחיים: מה כתוב בחוק, ועל אילו בתי עלמין

בחוק שירותי הדת היהודיים יש הסדר מפורש לקניית חלקה בחיים. לפיו, מותר לאדם לקנות חלקת קבר לעצמו8. בשביל אדם אחר שעדיין בחיים מותר לקנות חלקה רק כשהוא בן הזוג או ההורה של הקונה9. מי שקנה חלקה בחייו והתחרט מחזיר אותה לחברה קדישא או למועצה הדתית, ומקבל את הכסף בחזרה בתוספת הפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן11.

חשוב להבין את ההיקף: הסעיף שקובע תעריפים לרכישת חלקה בחיים נוגע לבתי עלמין שבהם רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלות בקבורה, במסגרת שירותי דת יהודיים10. לא מצאנו מקור רשמי שמסדיר קנייה או שריון של חלקה בחיים אצל גופי קבורה אזרחיים, וגם לא מחירונים מאומתים שלהם, ולכן איננו מציינים כאן מחירים. מי ששוקל רכישה מראש בבית עלמין אזרחי צריך לשאול את הגוף שמנהל אותו ולבקש את התנאים בכתב.

מי משלם, ומה לא מכוסה

בתכנון מראש כדאי להפריד בין סוגי העלויות:

  • הקבורה עצמה. כשהגוף מורשה וחתום על הסכם עם הביטוח הלאומי, דמי הקבורה משולמים אליו ישירות5, בכפוף לתנאים שתוארו למעלה בנוגע לרישום כמתגורר וליישוב הפטירה4.
  • ההעברה לבית העלמין האזרחי. היא בלי תשלום כשכל התנאים מתקיימים, ובמקרים אחרים כדאי לשאול את חברת הקבורה. אם המשפחה רוכשת חלקת קבר אחרי הפטירה, התנאי השלישי (שהמשפחה לא רכשה חלקת קבר אחרי הפטירה) כבר לא מתקיים6.
  • שריפת גופה. לפי מידע שמפרסם בית עלמין אזרחי, שריפת גופה בישראל כרוכה בתשלום לגוף פרטי, ודמי הקבורה של הביטוח הלאומי אינם מממנים אותה13.

הפירוט המלא של מה שניתן בלי תשלום נמצא בעמוד מה חינם לפי חוק, ותמונה רחבה של עלויות הקבורה בכלל נמצאת בעמוד כמה עולה קבורה.

רשימת בדיקה: מה עושים כבר עכשיו, לפני הפטירה

  1. מחליטים מה חשוב לכם. קבורה אזרחית, ואם יש העדפה, גם באיזה בית עלמין ובאיזו חלקה.
  2. מאתרים גוף קבורה. בודקים ברשימה של הביטוח הלאומי אילו חברות מטפלות בקבורה אזרחית3, ופונים לזו שקרובה ליישוב שלכם.
  3. שואלים ומקבלים תשובה בכתב. בעיקר על תושבות, על החלקות ועל עלויות.
  4. מתעדים את הרצון. כותבים, חותמים ושומרים עותק במקום שבני המשפחה מכירים.
  5. משתפים את המשפחה. ואם עורכים צוואה, מתייעצים עם עורך דין על ניסוח הסעיף.
  6. חוזרים לנושא מדי פעם. מעבר ליישוב אחר עשוי לשנות את התשובה של גוף הקבורה, כי תנאי התושבות נבדקים מולו.

מה כבוד אחרון יכולה לעשות, ומה לא

כבוד אחרון היא חברה פרטית. איננו גוף קבורה ואיננו מוכרים חלקות קבר. את הקבורה עצמה מבצע גוף הקבורה המורשה. מה שאפשר לעשות מולנו הוא לשאול את המתאם, בטלפון או בוואטסאפ, איך ייראה טקס פרידה אזרחי כשיגיע הזמן. טקס פרידה אזרחי מתחיל מ-₪4,900 כולל מע״מ. המחיר אינו כולל את ההעברה לבית העלמין האזרחי, ומי משלם עליה תלוי בתנאים שתוארו למעלה. כל עבודה מתחילה רק אחרי הצעת מחיר כתובה ומפורטת.

אחרי הפטירה אפשר לבדוק אילו זכויות מגיעות למשפחה באשף הזכויות, ומי שמעדיף שמישהו אחר יטפל בניירת יכול להיעזר בשירות מיצוי זכויות.

שאלות נפוצות

איך מבטאים רצון להיקבר בקבורה אזרחית?
לפי החוק, הבחירה בקבורה אזרחית יכולה להיעשות בצוואה או בכל אופן אחר. לא מצאנו טופס רשמי או מרשם מרכזי לרישום הרצון, ולכן העצה המעשית היא לכתוב אותו במפורש, לחתום ולציין תאריך, לשמור עותק במקום שבני המשפחה מכירים, ובעיקר לספר להם. אם יש לכם העדפה לבית עלמין מסוים, כדאי לכתוב גם אותה.
האם צריך צוואה כדי להיקבר בקבורה אזרחית?
לא. החוק קובע במפורש שהבחירה בבית עלמין אזרחי חלופי יכולה להיות בצוואה, אבל גם בכל אופן אחר. מי שעורך צוואה בכל מקרה יכול לכלול בה את הרצון, וכדאי להתייעץ עם עורך דין על הניסוח. מי שאינו עורך צוואה יכול לתעד את הרצון במסמך פשוט וחתום ולשתף בו את המשפחה. המידע כאן אינו ייעוץ משפטי.
האם אפשר לרכוש מראש קבר בבית עלמין אזרחי?
לא מצאנו מקור רשמי שעונה על כך לגבי גופי קבורה אזרחיים. הסעיף בחוק שירותי הדת היהודיים שקובע תעריפים לרכישת חלקה בחיים, ושמתיר לאדם לקנות לעצמו חלקה, נוגע לבתי עלמין שבהם רשות מקומית, מועצה דתית או חברה קדישא מטפלות בקבורה. לכן הדרך לדעת היא לשאול את הגוף שמנהל את בית העלמין האזרחי, ולבקש ממנו את התנאים ואת המחיר בכתב.
מי מנהל בית עלמין אזרחי?
לפי חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, בית עלמין אזרחי חלופי מנוהל בידי תאגיד לענייני קבורה. הביטוח הלאומי מפרסם רשימה של חברות קבורה שמטפלות בקבורה אזרחית, וממנה כדאי להתחיל את הבירור. הכללים משתנים בין בתי העלמין, למשל אילו חלקות יש ומי מתקבל לקבורה, ולכן את הפרטים שואלים את הגוף עצמו.
האם קבורה אזרחית חינם?
היא יכולה להיות. הביטוח הלאומי משלם דמי קבורה ישירות לכל גוף שהורשה כדין לעסוק בקבורה וחתם איתו על הסכם. עם זאת, חברות הקבורה האזרחית אינן מחויבות לפי החוק להביא לקבורה את מי שאינם רשומים כתושבי הרשות או שלא נפטרו בתחומה, ולכן בודקים מולן מראש. גם ההעברה לבית עלמין אזרחי היא בלי תשלום כשכל התנאים מתקיימים.
האם כל אחד יכול להיקבר בבית עלמין אזרחי בכל יישוב?
לא בהכרח. לפי הביטוח הלאומי, חברות הקבורה האזרחית אינן מחויבות לפי החוק להביא לקבורה את מי שאינם רשומים כתושבי הרשות או שלא נפטרו בתחומה. יש בית עלמין אזרחי שמציין שהוא מיועד רק לתושבי היישוב שלו. לכן, אם אתם גרים ביישוב אחר, שאלו מראש אם תתקבלו לקבורה ובאילו תנאים.

צריכים מענה מסודר, מכבד ושקוף?

נשמח לעמוד לצד ועדי עובדים ומשפחות בכל שלב.