אזכרה שנה ראשונה: מתי עושים, איך מחשבים ומה נהוג ביום השנה

מתי עושים אזכרה שנה ראשונה, ואיך קובעים את התאריך?

אזכרה שנה ראשונה נערכת לפי הלוח העברי. לפי מסמך של פורום חברות הקדישא, בשנה הראשונה יום השנה חל במלאות 12 חודשים מיום הקבורה, ומהשנה השנייה לפי תאריך הפטירה. בעמוד קודם של הפורום נכתב שתאריך הקבורה קובע רק כשחלפו יומיים או יותר מהפטירה. בשנה מעוברת, שבה נוסף חודש אדר, העלייה לקבר נעשית לרוב אחרי 13 חודשים. אשרו את התאריך עם רב הקהילה.

משתתפים בצערכם. אם אתם מתכננים אזכרה שנה ראשונה לאדם קרוב, במדריך הזה ריכזנו מה אומרים המקורות על מועד האזכרה, איך מחשבים אותו, מה נהוג לעשות ביום עצמו ומה נשאר על המשפחה לממן. המנהגים מבוססים בעיקר על אתר פורום חברות הקדישא, שהוא פורום של חברות קבורה ולא גוף ממשלתי, ולצד כל עובדה ומנהג מופיעה הפניה למקור. מנהגים משתנים מקהילה לקהילה, ולכן מה שכתוב כאן הוא נקודת פתיחה לשיחה עם רב הקהילה, לא פסק הלכה.

מה מגיע בלי תשלום, ומה נשאר על המשפחה

לפני התכנון כדאי להבחין בין מה שהחוק מכסה לבין מה שהמשפחה מממנת. לפי הביטוח הלאומי, כשאדם נפטר בישראל ונקבר בה, המשפחה אינה משלמת על הקבורה ועל השירותים המקובלים בקשר אליה14. במקרה הרגיל, על המצבה הביטוח הלאומי כותב במפורש שאינו מממן את בניית היסוד ואת בניית המצבה, ושההוצאות האלה על המשפחה13. להוצאות של אזכרה אחרי שנה לא מצאנו התייחסות בעמודים האלה, ולכן מומלץ לתכנן אותן כהוצאה משפחתית.

מה חינם ומה על חשבון המשפחה סביב האזכרה
מהחינם לפי חוקאצלנו (בתשלום)הערה
הקבורה והשירותים המקובלים בקשר אליהבלי תשלום מהמשפחה, לפי הביטוח הלאומי, כשאדם נפטר בישראל ונקבר בה14—הזכות נוגעת לקבורה עצמה
המצבה והיסוד שלה—סכום מפורסם לא מצאנו. על גביית התשלום על היסוד הרחבנו בפרק על גילוי המצבה
ארגון אזכרת השנה הראשונהאפשר לארגן את האזכרה בעצמכם, בלי מתאםמ-₪1,500 כולל מע״מרשות בלבד. המחיר כולל מע״מ; קייטרינג ופריטי תעריף אינם כלולים

מתי עושים אזכרה שנה ראשונה?

לפי פורום חברות הקדישא, נהוג לציין בכל שנה את התאריך העברי של הפטירה ולהעלות בו את זכר הנפטר6. לכן האזכרה במלאת שנה נקבעת לפי הלוח העברי, ולא לפי התאריך הלועזי.

לשנה הראשונה יש כלל מיוחד, אבל המקורות של הפורום אינם מנסחים אותו באותה דרך. במסמך שמופיע היום באתר הפורום נכתב שבשנה הראשונה יום השנה חל במלאות 12 חודשים מיום הקבורה16, בלי תנאי נוסף. בעמוד קודם של הפורום נכתב שתאריך הקבורה קובע רק כשחלפו יומיים או יותר בין הפטירה לקבורה7. בשני הניסוחים, מהשנה השנייה ואילך חוזרים לתאריך הפטירה817.

מה זה אומר בפועל? כשהקבורה נערכה ביום הפטירה, אין הבדל בין הניסוחים. כשחלפו יומיים או יותר, שניהם מובילים לתאריך הקבורה. ההבדל נוגע בעיקר לקבורה שנערכה למחרת הפטירה: לפי ניסוח אחד הקובע הוא תאריך הפטירה, ולפי האחר תאריך הקבורה. במקרה כזה כדאי לשאול את רב הקהילה איזה תאריך לבחור. כשהקבורה נדחתה, ייתכן שהאזכרה הראשונה ויום השנה בשנים הבאות יחולו בתאריכים שונים.

כדי לראות את התאריך גם בלוח הלועזי, אפשר להיעזר במחשבון תאריכי האבלות. בשנה הראשונה הוא מחשב לפי תאריך הקבורה כשחלפו יומיים או יותר מהפטירה, ואחרת לפי תאריך הפטירה. אם הקבורה הייתה למחרת הפטירה, או כשיש ספק לגבי התאריך, למשל כשהפטירה הייתה אחרי השקיעה, בררו עם רב הקהילה איזה תאריך לקבוע.

שנה מעוברת: לפעמים האזכרה מתאחרת

שנה מעוברת היא שנה עברית שבה נוסף חודש אדר, ולכן יש בה אדר א׳ ואדר ב׳18. לפי הפורום, כשזה קורה בשנת האבל הראשונה, מנהגי האבלות מסתיימים בתום שנים עשר חודשים, אבל העלייה לקבר נעשית על פי רוב רק אחרי שלושה עשר חודשים מהפטירה ומהקבורה2. במסמך הפורום מתוארים במצב כזה כמה מועדים: בתום 11 חודשים מפסיקים לומר קדיש, בתום 12 חודשים נפסקים דיני האבלות, ובתום 13 חודשים עורכים את יום הזיכרון לפי יום הפטירה. יש הנוהגים לעלות לקבר בכל אחד מהמועדים האלה19. המחשבון מסמן אם שנת האבל מעוברת, וכדאי לבדוק זאת מוקדם, כדי לא להזמין את בני המשפחה לתאריך הלא נכון.

אזכרה ראשונה אחרי 11 חודשים או אחרי שנה?

השאלה עולה משום ששני המועדים קרובים זה לזה. לפי הפורום, באבלות על אב או אם האבלים אומרים קדיש יתום עד תום אחד עשר חודשים מיום הקבורה3, ואילו העלייה לקבר והטקס נערכים בתום השנה לפי הלוח העברי5, בכפוף לכלל השנה הראשונה שלמעלה. בשנה רגילה לא מצאנו במקורות שבדקנו קביעה שהאזכרה הראשונה נערכת כבר בתום אחד עשר חודשים. בשנה מעוברת המצב שונה: יש הנוהגים לעלות לקבר גם בתום 11 חודשים19. על המועד הזה הרחבנו בעמוד אזכרה בתום אחד עשר חודשים. אם במשפחה או בקהילה נוהגים אחרת, שאלו את רב הקהילה.

באבלות על אב או אם יש הבדל נוסף: לפי אותו מקור, רוב דיני השלושים ממשיכים לחול במשך שנים עשר חודשים1. בתקופה הזו נהוג להימנע משמחות, מבילויים ומאירועים גדולים, וגם מלבישת בגדים חדשים4. על אמירת הקדיש לאורך החודשים האלה הרחבנו בעמוד קדיש בחודשים שאחרי הפטירה.

אזכרה ביום השנה: מה נהוג לעשות

לפי הפורום, בתום השנה עולים האבלים לקבר, עורכים שם טקס קצר ונושאים דברים אישיים5. סביב הטקס מתוארים כמה מנהגים, ולא כל משפחה נוהגת בכולם:

  • נר נשמה. יש המדליקים נר נשמה שדולק לאורך כל היום9.
  • טקס ליד הקבר. טקס קצר שכולל אמירת פסוקים ותפילות9.
  • לימוד ואזכרה. יש הלומדים משניות אחרי הטקס לעילוי נשמת הנפטר, ויש המקיימים אזכרה בבית הכנסת או בבית אחר10.
  • עלייה לתורה. יש העולים לתורה בשבת שלפני העלייה לקבר, או ביום שני או חמישי הסמוך ליום השנה11.
  • יזכור. יש המתחילים לומר תפילת יזכור רק אחרי שעברה שנה מהפטירה12.

אזכרה שנה ראשונה אשכנזים וספרדים: האם יש הבדל?

במועד האזכרה ובסדר הטקס, המקורות שבדקנו אינם מפרטים הבדל בין העדות. הבדל אחד כן מתואר, והוא נוגע לקדיש לקראת יום השנה: לפי מסמך של הפורום, במנהג האשכנזים לא אומרים קדיש בחודש ה-12, ובמנהג הספרדים חוזרים לומר קדיש מקבלת השבת שלפני יום השנה לקבורה ועד יום האזכרה, כולל היום עצמו20. את הנוסח, את סדר התפילות ואת המועד המדויק כדאי לברר עם רב הקהילה. משפחות שאינן שומרות מסורת יכולות לבנות טקס בדרכן, למשל עם דברים אישיים, שיר או קטע קריאה. במשפחות מוסלמיות, דרוזיות או נוצריות ייתכן שמנהגי הזיכרון שונים, ומומלץ לשאול את איש הדת של הקהילה.

גילוי מצבה ואזכרת השנה

אם תרצו לחבר את גילוי המצבה לאחת האזכרות, על מועד הגילוי הרחבנו בעמוד גילוי מצבה: מתי עושים אותו. מבחינת עלות, במקרה הרגיל הביטוח הלאומי אינו משלם על המצבה ועל היסוד שלה13. לפי הפורום, חברה קדישא רשאית לגבות את התשלום על היסוד רק מבונה המצבות15, ולכן כדאי לשאול את בונה המצבות אם הסכום הזה כלול בהצעה שלו.

להערכה ראשונית של מחיר המצבה יש באתר מחשבון מחיר מצבה, ומידע נוסף על סוגי מצבות ועל ההזמנה מרוכז בעמוד מצבות.

רשימת הכנות לאזכרה במלאת שנה

כשמתקרב מועד האזכרה, שנה לנפטר, הרשימה הזו יכולה לעזור לסדר את העבודה. היא הצעה ולא חובה, ואפשר לעבור עליה לבד, בקצב שלכם:

  1. תאריך. קבעו את יום השנה העברי, בדקו כמה זמן עבר בין הפטירה לקבורה, ובדקו אם בשנת האבל נוסף חודש אדר.
  2. מקום ושעה. בררו מול הנהלת בית העלמין אם יש כללים לטקסים ליד הקבר ובאילו שעות אפשר לקיים אותם.
  3. מי מגיע. עדכנו את בני המשפחה והחברים מבעוד מועד, כדי שיוכלו להתפנות.
  4. תפילות וקדיש. אם תרצו לומר קדיש או תפילות ליד הקבר, בררו עם רב הקהילה מה נדרש ומי יגיע.
  5. דברים אישיים. החליטו מראש מי ידבר ובאיזה סדר, כדי שאף אחד לא יצטרך לאלתר ליד הקבר.
  6. אחרי הטקס. אם בחרתם בלימוד משניות או בכיבוד, בבית הכנסת או בבית, תאמו את המקום מראש.

כשרוצים שמישהו אחר יארגן את האזכרה

יש משפחות שמעדיפות להעביר את הלוגיסטיקה למישהו אחר, וזה לגיטימי לגמרי. כבוד אחרון היא חברה פרטית, ואינה גוף ממשלתי. מדריך עצמאי – איננו חברה קדישא ואיננו מבצעים פינוי. מה כלול בשירות מפורט בעמוד ארגון אזכרה וגילוי מצבה, והמחירים מרוכזים במחירון האזכרה. את הפרטים סוגרים מול המתאם, בטלפון או בוואטסאפ, ולפני שמתחילים לעבוד מקבלים הצעת מחיר כתובה ומפורטת. שאר השירותים שלנו מרוכזים בעמוד השירותים של כבוד אחרון.

שאלות נפוצות על אזכרה שנה ראשונה

מתי עושים אזכרה שנה ראשונה?
לפי הלוח העברי. במסמך של פורום חברות הקדישא נכתב שבשנה הראשונה יום השנה חל במלאות 12 חודשים מיום הקבורה, ומהשנה השנייה לפי תאריך הפטירה. בעמוד קודם של הפורום נכתב שתאריך הקבורה קובע רק כשחלפו יומיים או יותר בין הפטירה לקבורה. ההבדל נוגע בעיקר לקבורה שנערכה למחרת הפטירה. זה מנהג ולא קביעה אחידה לכל הקהילות, ולכן כדאי לאשר את התאריך עם רב הקהילה.
האם אזכרה ראשונה נערכת אחרי 11 חודשים או אחרי שנה?
במקורות שבדקנו, העלייה לקבר וטקס הזיכרון מתוארים בתום השנה לפי הלוח העברי. באבלות על אב או אם, מה שמסתיים בתום אחד עשר חודשים מיום הקבורה הוא אמירת קדיש יתום. בשנה מעוברת, לפי מסמך של הפורום, יש הנוהגים לעלות לקבר גם בתום 11 חודשים, וגם בתום 12 ו-13 חודשים. בשנה רגילה לא מצאנו מקור שקובע אזכרה כבר בתום 11 חודשים. אם במשפחה נוהגים אחרת, כדאי להתייעץ עם רב הקהילה.
איך מחשבים את התאריך של האזכרה הראשונה?
מתחילים מהתאריך העברי של הפטירה ושל הקבורה. לפי מסמך של הפורום, בשנה הראשונה סופרים 12 חודשים מיום הקבורה. לפי עמוד קודם של הפורום, תאריך הקבורה קובע רק כשחלפו יומיים או יותר מהפטירה, וכך גם מחשב מחשבון תאריכי האבלות שבאתר. אחר כך בודקים אם בשנת האבל נוסף חודש אדר, כי אז העלייה לקבר נעשית לרוב מאוחר יותר. את התוצאה כדאי לאשר עם רב הקהילה.
מה קורה בשנה מעוברת?
שנה מעוברת היא שנה עברית שבה נוסף חודש אדר. לפי הפורום, כשזה קורה בשנת האבל הראשונה, מנהגי האבלות מסתיימים בתום שנים עשר חודשים, אבל העלייה לקבר נעשית על פי רוב רק אחרי שלושה עשר חודשים, ויום הזיכרון נקבע אז לפי יום הפטירה. יש הנוהגים לעלות לקבר גם בתום 11 ו-12 חודשים. כדי לא לטעות, בדקו את התאריך בלוח העברי ואשרו אותו עם רב הקהילה.
מה עושים באזכרה ביום השנה?
לפי פורום חברות הקדישא, עולים לקבר, עורכים טקס קצר עם פסוקים ותפילות ונושאים דברים אישיים. יש המדליקים נר נשמה לאורך היום, יש הלומדים משניות לעילוי נשמת הנפטר, ויש המקיימים אזכרה בבית הכנסת או בבית. יש גם העולים לתורה בשבת שלפני העלייה לקבר. אין צורך לקיים את כל המנהגים, וכל משפחה בוחרת מה מתאים לה.
מי משלם על האזכרה והמצבה?
במקרה הרגיל את המצבה ואת היסוד שלה מממנת המשפחה: כשאדם נפטר בישראל ונקבר בה, הביטוח הלאומי מכסה את הקבורה ואת השירותים המקובלים בקשר אליה, אבל כותב במפורש שאינו משלם על בניית המצבה ועל היסוד. לפי פורום חברות הקדישא, את התשלום על היסוד רשאית חברה קדישא לגבות רק מבונה המצבות. על הוצאות האזכרה עצמה, כמו כיבוד או הסעות, לא מצאנו התייחסות בעמודי הביטוח הלאומי שבדקנו, ולכן כדאי לתכנן אותן כהוצאה של המשפחה.

צריכים מענה מסודר, מכבד ושקוף?

נשמח לעמוד לצד ועדי עובדים ומשפחות בכל שלב.